לביא בטחון בע"מ נ' גיל- רון הפקות בע"מ

החלטה

התובעת והנתבעת התקשרו בעיסקה להספקת שירותי ביטחון ואבטחה וכן שירותי סדרנות, באירוע שהפיקה הנתבעת בפארק רעננה בתאריכים 24.09.2008 עד 27.09.2008. תנאי העיסקה סוכמו כמפורט בנספח ב' לכתב התביעה, וכללו את פירוט התאריכים והשעות להתייצבות לארבעה מאבטחים וסדרן וכן פירוט התאריכים והשעות להתייצבות סדרן.

ההזמנה כללה את המחיר לשעה למאבטח/חובש ואת המחיר לשעה לסדרן וכן את תנאי התשלום.

סך סכום ההזמנה עמד על 9,029 ₪ בתוספת מע"מ.

לטענת התובעת, מילאה את התחייבויותיה כמפורט בהזמנה ואף הציבה במקום מפקח מטעמה שעבד ישירות מול מפיקת האירוע מטעם הנתבעת.

עוד טוענת התובעת, שבמהלך האירוע צמצמה הנתבעת את דרישותיה שבהזמנה ביחס לשעות האבטחה.

התובעת טוענת שסיפקה לנתבעת את השירותים כפי שנדרשו בהזמנת העבודה ועל פי השינויים שנערכו במהלך האירוע. דא עקא, שחרף הנפקת חשבונית, נספח ג' לתביעה, לתשלום 8,596 ₪ כולל מע"מ, לא שילמה הנתבעת את התמורה, אלא חלקה על מספר השעות שנקבה התובעת, כמפורט במכתבה, נספח ה לתביעה.

יצויין, כי אליבא הנתבעת, הסכום לתשלום הוא 6,414 ₪ + מע"מ.

הנתבעת ביקשה להתגונן ובבקשתה, הנתמכת בתצהיר מנהלה, היא טוענת שהתובעת הפרה את התחייבויותיה, המאבטחים לא הופיעו בזמן, כך שנגרם עיכוב במועד פתיחת האירוע, ביום 26.09.2008, לא הופיע מאבטח במקום בשעות הבוקר, המאבטחים והסדרנים נטשו עמדות אבטחה ובחשבונית ששלחה התובעת, נפלו טעויות חישוב, הן מבחינת שעות האבטחה, הן מבחינת כמות המאבטחים והן מבחינת מחיר שעת עבודה.

עוד טוענת הנתבעת כי היא חוייבה בסך של 1,155 ₪ כלפי חברת "דוד קליף אירועים", משום שעגלה עם ציוד של האחרונה נעלמה מהמתחם בשל רשלנותה של התובעת.

בדיון שנקבע ליום 07.07.2009, לא התייצבה המבקשת ובהעדרה ניתן פסק דין והיא חוייבה בהוצאות.

ביום 08.07.2009, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, כאשר מנהל הנתבעת מציין בבקשה שסבר כי הדיון מתקיים בשעה 16:00, למרות שהדיון נקבע לשעה 10:10, ביום 15.07.2009, הוגשה בקשה מפורטת לביטול פסק הדין בצירוף תצהיר, ממנו עולה שמנהל הנתבעת קיבל את ההזמנה לדיון, אך מתוך טעות רשם את שעת הדיון באופן שגוי. לטענת מנהל הנתבעת, סיכויי ההגנה של הנתבעת גבוהים כמפורט בתצהיר החוזר על האמור בבקשה למתן רשות להגן.

התובעת מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין והיא סבורה שהנימוק לאי הופעת הנתבעת במועד אינו מצדיק את ביטול פסק הדין וכי מנהל הנתבעת לא צירף אישור או מסמך שיש בו להעיד כי רשם את שעת הדיון באופן שגוי, מה שמחזק את טענתה כי הנימוק קלוש ביותר.

לטענת התובעת, חיזוק נוסף עולה מן האמור בסע' 5 לתצהיר מנהל הנתבעת, שם הוא מצהיר כי הוא התקשר למרכז המידע על מנת לברר מה עלה בדיון "באותו בוקר".

בנוסף, טוענת התובעת כי לנתבעת אין הגנה, במיוחד כאשר על מרבית סכום התביעה היא בכלל לא חולקת.

ביום 21.12.2009, נערך דיון בבקשה לביטול פסק הדין וב"כ התובעת ויתר על חקירה נגדית של מנהל הנתבעת.

הצדדים חזרו על טענותיהם בכתבי הטענות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומאחר והטענות העובדתיות בתצהיר מנהל הנתבעת לא נסתרו בחקירה הנגדית, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, כמפורט להלן:

1.המבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדרו, צריך להצביע על טעם כלשהו שיצדיק את מחדלו.

בעניין זה, אין הפסיקה דורשת הרבה ובלבד שיובהר לביהמ"ש כי המחדל לא נבע מזלזול של בעל הדין בהליך השיפוטי, בצד שכנגד ובביהמ"ש. לפי טענת מנהל הנתבעת שלא נסתרה, ציין לעצמו את שעת הדיון באופן שגוי וזו הסיבה שהנתבעת לא התייצבה לדיון במועד.